כניסה לעולם האקדמי מחייבת זהירות, ובפרט בקרב בוגרי החינוך הדתי. כמעט אין בנמצא מחקר מדעי טהור ונטול הטיות – פוליטיות, מוסריות, הגותיות, והתלמיד חייב לפתח חשדנות ולא לקבל את דברי המרצים כתורה מסיני
לא פעם קורה שבחור או בחורה דתיים נחלשים מאוד במהלך הלימודים שלהם באקדמיה, במיוחד אם מדובר במוסד חילוני. גם במוסדות דתיים צוות המרצים אינו מורכב בהכרח מאנשים יראי שמים, גם אם יש להם כיפה על הראש. אדם הנכנס לעולם האקדמיה חייב לדעת שאין הוא נכנס למגדל שן של העולם השפוי. האקדמיה איננה אי בודד של צדק ויושר אינטלקטואלי בים הגועש של שקרים, תככים, גנבות ונקמות קטנות. גם באקדמיה, כמו בכל העולם המודרני, ישנם אותם נגעים.
פעם הזמינו אותי לדבר ב"קול ישראל" בתכנית על תורה ומדע. בחלק הראשון של התכנית דיברתי כחצי שעה על כך שאין סתירה בין תורה למדע, ואילו בחצי השני של התכנית מאזינים התקשרו לאולפן כדי להתייחס לנושא. והנה אחד המאזינים שאל אותי: "אם אכן לא קיימת סתירה בין תורה ומדע, מדוע באוניברסיטאות בכל העולם מלמדים היום לפי גישה אתאיסטית בלבד?" עניתי לו שבדיוק היום האקדמיה המלכותית של בריטניה הכריזה חרם על מדינת ישראל. האם לדעתו של המאזין החלטה זו אובייקטיבית? הוא הסכים שלא. ברור שגם אנשי מדע נגועים באינטרסים אישיים ובעלי דעות פוליטיות וכו'. בדיוק כמו שופטי בג"ץ, עיתונאים, בכירי הצבא והמשטרה, פוליטיקאים וחברי כנסת. הם לא מייצגים את האמת הצרופה. הם מייצגים את האידיאולוגיה שהם שייכים אליה.
צר לי לאכזב אתכם, אבל מהיכרות אישית רבים מאנשי אקדמיה אינם אנשים ישרים ומוסריים. שערוריות רבות מתרחשות בעולם שם בעקבות גנבת רעיונות, זיוף תוצאות מעבדה, העתקות, הטיית מחקר וכו'… פרופ' ג'רי ברגמן מאוניברסיטת אוהיו אף פרסם מאמר בשם: "מדוע במדע המודרני משתוללת מגפת הזיופים?"[1] לפני עשר שנים נחשב המדען הגרמני יאן הנדריק שיון (JanHendrik Shon) לאחד המדענים הגדולים בתחום הננו-אלקטרוניקה. הוא פרסם מאמרים בירחונים המדעיים החשובים ביותר בעולם. דיברו עליו כעל מועמד מוביל לפרס נובל,[2] ולפתע התגלה שרבות מהתגליות של הפרופסור המכובד היו המצאות וזיופים[3].
עולם האקדמיה איננו טולרנטי (מתחשב) ופתוח. בניגוד למצופה, זהו עולם אגרסיבי מאוד כלפי כל מי שחושב אחרת מהזרם המרכזי. במיוחד אם דעותיו נוגעות לנושאים חברתיים או תרבותיים.. לא פעם אנשי מדע ממש רודפים את מי שדיבר נגד הדעה המקובלת. פרופ' ווליקובסקי סיפר שאיימו על ההוצאה לאור של אוניברסיטת פרינסטון, שאם תפרסם את ספרו החדש יחרימו אותה ויגרמו לה פשיטת רגל. אנשי האקדמיה יודעים להיות לוחמניים ולרדת לחייו של אדם בעל דעות שונות מהם. הוא הופך נושא ללעג, בוז ושנאה תהומית.
מספיק להיזכר איך התייחסו באוניברסיטת חיפה לפרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה, מפני שהוא דתי וימני, ולא היו מוכנים לתת לו תואר "דוקטור על שם כבוד" (כך הסביר אחד מאנשי צוות של האוניברסיטה). פשוט בדיחה! אוניברסיטה פרובינציאלית וזניחה, שאיש בעולם לא שמע עליה, מזלזלת בחתן פרס נובל בעל שם עולמי.
לפני כמה שנים העז מדען ראשי במשרד החינוך, ד"ר גבי אביטל, לומר שהוא לא מאמין באבולוציה. הדבר עורר שערורייה נגדו, פשוט עשו לו 'לינץ' אקדמי'– דומה למה שנעשה בתקשורת או בבתי המשפט. 'חונטה צבאית' שולטת.
לבדד ישכון
למה חשוב לדעת את זה? כי מי שהתחנך בעולם התורני התרגל לסמוך על המחנכים שמחויבים לעולם היושר והמוסר. באקדמיה זה לא כך. המרצה מחויב רק ל"אמת הפנימית שלו". ואם הוא מאמין במשהו, למשל שעל ידי כוח הכבידה אפשר להסביר את היווצרות התא עליו ללכת בדרכו גם אם היא סותרת כל היגיון וחוקים אחרים. פרופסור באוניברסיטה יכול להציג לפני סטודנטים שלו גישה רדיקלית ולא מוכחת כעובדה, רק מפני שכך הוא חושב; אך הסטודנט הדתי מקבל את דבריו באופן נאיבי כאמת מוחלטת. פתגם הודי עתיק אומר שאדם תמים לא יצא שלם מג'ונגל; כדאי לאמץ אותו.
לעניות דעתי, כדי להישמר מהשפעה השלילית של האקדמיה על כל סטודנט לדעת שישנה דוקטרינה (שיטה) מוצהרת השואפת לחרוג מעיסוק מקצועי ולנסות להשפיע על כלל הסטודנטים הן מבחינה פוליטית הן מבחינה רוחנית. משקיעים הרבה מאמצים כדי לגרום לו לקבל את הלך הרוח האקדמי המוצג כ'חופשי' וליברלי, כשלאמתו של דבר איננו מבוסס לא על מחקרים או על ניסוים אמפיריים אלא על הדעות האישיות של המרצים. הם מתקבלים לעבודה באוניברסיטה לא רק על פי הישגיהם המקצועיים אלא גם על פי השתייכותם לקבוצות אליטות מסוימות מאוד.
קושי נוסף מתעורר במפגש עם סטודנטים חילונים. אדם דתי בא כדי ללמוד מקצוע, אך מצפים ממנו להשתלב באירועים חברתיים בקמפוס. מי שרוצה לשמור על הרמה הרוחנית שעמה נכנס ללימודים צריך לקבל על עצמו את אותן הגבלות שהיו לו קודם לכן בעניין ערבוב בין בנים ובנות, כך שגם לא ישב ללמוד עם אישה וכדומה.
עדיף להיבדל מכל הווי חברתי משותף, ובפירוש לנסות ליצור מיקרוקוסמוס שמתאים לך כאלטרנטיבה לחברה הכללית והפתוחה ולא להיות 'עם כל החבר'ה'.
יש לדעת שנכנסים למקום שבו אג'נדות מוצגות באופן משכנע, ולכן כדאי לשמור על קשר עם דמות רוחנית שיכולה לענות על השאלות שמתעוררות.
הרב ד"ר פיירמן מלמד באקדמיה זה 20 שנה, בין היתר לימד באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה ובמכללות
***
פורסם בעולם קטן
