גאולה ניסים בת 46 אשה אמא וסבתא, גרה בישוב עלי. ראש מדרשת מכון אורה בירושלים.
שנים רבות לימדתי וחינכתי בתוכניות המשלבות לימוד תורה בתוך העולם האקדמי, בתוכניות הוראה שונות ובאוניברסיטה באריאל.
מניסיוני המפגש של בנותינו עם העולם האקדמי מביא איתו אתגר גדול שאנו צריכים לתת את דעתנו עליו. היכל הקודש הפנימי שבכל אחד מאיתנו דורש תשומת לב ותדלוק מתמידים וודאי שככל שאנחנו מתחככים עם העולם שבחוץ ואתגריו שימת הלב לתדלוק "אש התמיד" צריכה להיות גדולה יותר.
שחיקה טבעית ועומס לימודי, שאלות שצצות כתוצאה ממפגש עם תאוריות ותכני לימוד שלעיתים סותרים את עולם התורה, התמודדויות אמוניות שעולות כתוצאה ממפגש עם אנשים שונים שפתאום את מגלה שהם יכולים להיות מוסריים וחכמים מאד גם ללא יראת שמיים, הלימוד המשותף והאינטנסיבי של בנים ובנות יחד דווקא בשנים של חיפוש זוגיות ורצון להשתייכות, כל אלו ועוד מאתגרים את עולם בנותינו. גם בוגרת מדרשה שזכתה לפגוש תורה גדולה במקום ומימי שליבה חפץ, בסופו של דבר קיבלה בדרך כלל "קפסולה" מרוכזת וסטרילית שללא העמקה ושיוף במפגש עם האתגרים השונים תישאר מנותקת ולא רלוונטית.
נזכרת בלימודי חינוך המיוחד שלמדתי כשאני בהריון ראשון כשהמפגש עם ילדים מיוחדים מעורר בי ביתר שאת את סוגיית הבחירה החופשית אצל הילדים עליהם למדתי ובהם פגשתי ותפקידם בעולם. נזכרת בלימודי התואר השני שלי בקורס שבצורה שיטתית דרש לקרוא בקריאה ביקורתית בכתבי הקודש. נזכרת בשאלות של בנות שמתקשרות נסערות אחרי שיעור בתחומי עולם הנפש. נזכרת בבחורה שאמרה בתימהון: לא ידעתי שיש אנשים כ"כ מוסריים וטובים, פשוט טובים בלי טיפת יראת שמיים.
ברוך השם, ציבורנו נענה לאתגר וקמות עוד ועוד תוכניות שילוב מסוגים שונים. דוגמא לכך היא פיילוט שיצרנו ומתפללים שיתרחב. תוכנית 'בשבילי רעות' המאפשרת לסטודנטיות ללמוד בחבורה במדרשה, להתנדב עם תוכנית העולות החדשות ולקבל מלגה. איגוד בתי המדרש התורניים באקדמיה עובד לאיחוד כל היוזמות האלה תחת קורת גג אחת וזו ברכה גדולה. ככל שתוכניות אלה יגיעו ליותר בנות ויכללו ליווי אישי וחוויות רוחניות בנוסף לשיעורי תורה, תצליח הבת לא רק שלא ליפול ממעמדה הרוחני הקודם אלא לחזק ולפתח אותו דווקא בתוך השביל המיוחד שלה הבא לידי ביטוי בשליחותה המקצועית.
