הגעה ללימודים באקדמיה מחייבת התמודדות בכמה מישורים מבחינה דתית. בראש ובראשונה יש התמודדות יום-יומית במישור החברתי (קשר עם סטודנטים שאינם שומרי מצוות, בנים–בנות, אירועים והופעות, מגורים ועוד); יש התמודדויות שקשורות לניהול זמן (הגעה לתפילות במניין, הקדשת זמן ללימוד תורה, גמילות חסד וכדומה); לפעמים יש התלבטויות גם במישור המוסרי (העתקה בבחינות ובעבודות, דיווח על ביצוע פעילות שלא נעשתה כראוי ועוד); לעיתים יש גם התמודדות בנושאים כמו כשרות ושבת. אבל יש עוד מישור שכל ההתמודדויות הנ"ל אינן קשורות אליו, והוא חומר הלימודים. הדבר המרכזי שלשמו מגיעים לאקדמיה, והוא ליבת החיים האקדמיים, הוא החומר הנלמד. והנה, גם תחום זה עשוי לזמן אתגרים לא פשוטים.
אם נחזור לאתגרים הקשורים לחומר הלימודים, עלינו לעשות הבחנה ברורה בין תחומי ידע שונים. נוהגים לחלק את מקצועות הלימוד באקדמיה למדעים מדויקים (מתמטיקה, מחשבים וכדומה), מדעי הטבע (ביולוגיה, כימיה וכדומה), מדעי החברה (פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכדומה), מדעי הרוח (פילוסופיה, ספרות וכדומה) ומדעי היהדות (מקרא, מחשבת ישראל וכדומה). רשמתי את התחומים האלה בסדר עולה, כלומר ממה שנחשב בדרך כלל להכי פחות בעייתי ועד לתחומים שעשויים להיות הקשים ביותר להתמודדות.
מתמטיקה, מחשבים, ביולוגיה, כימיה וכדומה הם תחומים אוניברסליים, והתוכן שלהם אינו משתנה מאוד מתרבות לתרבות. חוץ מכמה סוגיות כמו גיל העולם, אבולוציה וכדומה, שכבר קיבלו מענה אמוני נרחב, אינכם צפויים להיתקל בבעיות של ממש. ואולם מדעי החברה והרוח מושפעים הרבה יותר מתפיסת העולם של החוקרים והמרצים, וכיוון שרוב הממסד האקדמי מורכב מאנשים לא דתיים, השקפות העולם שלהם באות לידי ביטוי בחומר הנלמד. במדעי היהדות אתם עשויים למצוא את הפער הגדול ביותר בין התפיסה התורנית-מסורתית ובין זו האקדמית. למשל, ביחס למקרא התפיסה התורנית-מסורתית היא שאת חמשת חומשי התורה הקב"ה הכתיב למשה רבנו, ואילו ברוב גדול של המוסדות האקדמיים התפיסה הזאת נדחית על הסף.
ובכן, מה עושים? איך מתמודדים? כמובן, מדובר בנושא סבוך ביותר שאי אפשר להקיף במאמר קצר, אבל אנסה לתת כאן כמה כללי אצבע. ראשית, אל תתווכחו עם מרצים. מדובר באנשים בעלי דעה מגובשת והשקפת עולם מוצקה, בני סמכא בעיני המוסד שהם מלמדים בו ובעיני הסטודנטים בכיתה. לכן ויכוחים בדרך כלל אינם מביאים לידי שום שינוי בהם ורק עלולים לפגוע בכם. זה לא אומר שאתם צריכים להישאר אדישים, אבל את ההתמודדות עם תפיסות עולם שאינן תואמות את המסורת היהודית מומלץ לעשות בשיעורי בית, עם סטודנטים אחרים, עם רבנים וספרים וכדומה, ולא להפוך אותה להשתלמות למרצה.
עוד כדאי לדעת שבתחומים רבים יש מחלוקות בתוך הממסד האקדמי. לכן אפשר לחפש חומרים מהאסכולה המנוגדת, להבין איך היא רואה את הדברים, וכך להתמודד עם מה שנאמר בכיתה. אם נגענו קודם בחקר המקרא, אפשר להזכיר את הרב מרדכי ברויאר זצ"ל (1921–2007, מגדולי חוקרי המקרא וחתן פרס ישראל), שהכיר היטב את ביקורת המקרא ואף על פי כן דגל בתפיסה המסורתית של תורה מן השמיים. בדומה לו תיאר ההוגה הידוע הלל צייטלין הי"ד (1871–1942) באוטוביוגרפיה שלו כיצד ביקורת המקרא גרמה לו בצעירותו להפסיק לשמור מצוות, אולם בהמשך חייו התגבר על שאלותיה וחזר לחלוטין לאורח חיים דתי.
בסופו של דבר צריך לזכור תמיד שיש אנשים יראי שמיים שכבר נתקלו לפניכם בתפיסות העולם האקדמיות שאינן עולות בקנה אחד עם המסורת היהודית וכבר פיתחו להן תשובות, "חיסונים" ונוגדנים. לפעמים צריך לחפש עד שמוצאים אותם, אבל כדאי לזכור תמיד את דברי ישעיהו הנביא: "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, וּדְבַר אֱ‑לֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם" (יחזקאל מ, ח).
