בעלי התוספות (ברכות יא ע"ב) תמהו על המנהג לברך ברכות התורה בבוקר, ללכת לעבודה ולהמשיך ללמוד בלי לברך שוב ברכות התורה. לכאורה העבודה היא הפסק, והיינו צריכים לשוב ולברך ברכות התורה!
עונים בעלי התוספות: אדם איננו מתייאש מלימוד התורה אפילו בשעות העבודה. הוא חושב על התורה תמיד, וממילא העבודה איננה נחשבת להפסק. משמעות הדברים היא שאם התורה היא המרכז, הרי שגם העבודה נעשית בעלת משמעות רוחנית: אין היא נחשבת כהפסק לברכות התורה.
מרכזו של כל יהודי הוא התורה! מתוך התורה יוצאים לעומק של לימודי אקדמיה. באופן זה גם הלימוד באקדמיה נעשה מתוך עוצמה של תורה.
יש אתגרים רוחניים רבים באקדמיה – בעולם הערכים והמידות, בעולם הצניעות ובנושאים רבים נוספים. פעמים רבות אפשר לראות בתוך זמן קצר ירידה רוחנית ניכרת בקרב בוגרי ישיבות. יש מקומות שאין בהם הפרדה בין בנים לבנות, והדבר יוצר קושי רב מחמת בעיות צניעות. לימוד תורה משמעותי עוזר לחזק אותנו בדרך הישר, שלא נסטה ושלא נטעה. כאשר הלימוד נעשה בחבורה, כחלק מבית מדרש, הדבר נותן חיזוק נוסף באורה של תורה. סיבות אלו מעצימות את החשיבות הרבה של בתי מדרש תורניים באקדמיה.
לימוד תורה משמעותי מכניס בנו תודעה של שליחות, מסייע לשמור עלינו בקדושה ומוביל גם את הלימוד האקדמי לרוממות ולמשמעות למען עם ישראל.
